את בית משפחתי תכננתי מתוך צורך אישי ליצור סביבת מגורים נגישה ונוחה לבני המתנייד בכיסא גלגלים ובו בזמן בית פתוח ומזמין למשפחתנו שאוהבת לארח. החלל הציבורי מחבר בין הסלון, פינת האוכל והמטבח ונפתח אל החצר הירוקה. יש בו מקום לארוחות ארוכות, לחברים שמגיעים ולרגעים הפשוטים של היומיום. הרחבת פתחים, התאמת חדר הרחצה ושינוי מיקום המטבח אפשרו לכולנו לנוע בבית בנוחות ולחיות יחד סביב חלל פתוח.

עם השנים הבית השתנה יחד איתנו. בעדכון העיצובי החלפתי את הסגנון הכפרי בקווים מודרניים עם נגיעות תעשייתיות: מטבח בגימור דמוי בטון, שולחן אוכל מברזל ועץ ופריטי וינטג׳ בעלי ערך אישי. חלק מהרהיטים הקיימים חודשו וקיבלו תפקיד חדש.

זהו הבית שבו התחדדה עבורי התפיסה שמלווה את עבודתי- תכנון טוב מתחיל באנשים שחיים בחלל וביכולת שלו לאפשר להם חיים נוחים, עצמאיים ומלאים.